<h1>תניא רבתי סימן צ"ט</h1>
<h2>דף כט.</h2>
שנו חכמים האב חייב בבנו למולו ולפדותו וללמדו תורה וללמדו אומנות ולהשיאו אשה. ויש אומרים אף להשיטו בנהר. רבי יהודה אומר כל מי שאינו מלמד את בנו אומנות כאילו מלמדו לסטות. ואם לא מלו אביו. הוא חייב למול את עצמו. ואם לא פדאו אביו. הוא חייב לפדות את עצמו. ואם לא למדו אביו תורה או אומנות. הוא חייב להתלמד לעצמו. ואם לא השיאו אביו אשה. הוא חייב לישא לעצמו. ושנו חכמים קטן היודע לנענע חייב בלולב. היודע להתעטף בציצית. חייב בציצית. היודע לשמור תפיליו. אביו קונה לו תפילין. היודע לדבר אביו מלמדו תורה וקריאת שמע. תורה, (דברים ל"ג) תורה צוה לנו. קריאת שמע, שמע ישראל, פסוק ראשון. ואשרי הזוכה לעצמו ומזכה את בניו ואת בני בניו עד סוף כל הדורות, להוכיחם ולהרגילם ולזרזם להתעסק בתורה ובמצות. להיות הקרן שמור לו ולדורותיו אחריו עד סוף כל הדורות. כמו שמצינו באברהם אבינו שנאמר (בראשית י"ח) כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט למען הביא ה' על אברהם את אשר דבר עליו. ואשרי הבנים הנוכחים ומזדרזים לשמוע למצות אבותיהם המוכיחים ומיסרים ומלמדים אותם ליראה את ה' ולהתעסק בתורה ובמצות. עליהן ועל כיוצא בהן נאמר (תהלים מ"ה) תחת אבותיך יהיו בניך תשיתמו לשרים בכל הארץ.
